חסידפדיה
חסידפדיה
| תאריך לידה: | 2007 |
| לאום: | הארון |
| תחום פעילות: | כאוס |
| מוכר בזכות: | פיצוח פרשת P. Diddy |
הראל חסיד הידוע בעיקר בכינויו "חסיד" (נולד ב-2007), הוא נער ישראלי ממוצא פרסי, יוצר שירים עם פוטנציאל של כתב אישום, פילוסוף של נטפליקס, מפיץ כאוס באצטלת היגיון – ובעיקר תופעה שאין להסביר אותה, רק להיזהר ממנה. חסיד הפך לדמות מרכזית בקרב סביבתו, בזכות קולו, הפסטה עם הטונה שלו, והיכולת להטריד אותך מנטלית ופיזית באותו משפט.
חסיד נולד למשפחה פרסית טיפוסית, כלומר, עם רגישות יתר לפלפל שחור ונטייה לדבר חזק מדי. מגיל צעיר גילה עניין מיוחד באוכל – במיוחד פסטה עם טונה, שילוב שהוא מתעקש שהוא "עונג שמימי" ושמבקרי אוכל ברחבי העולם מסרבים להכיר בו.
אם היית צריך לבחור מילה אחת לתאר את חסיד, זו הייתה כנראה: אזהרה.
קול:כשחסיד שר, הוא גורם לאופרה להיראות כמו פסטיגל, ובו בזמן לגרום לכלבים ברחוב לצרוח. הקול שלו מוגדר ע"י המועצה האקוסטית כ"נשק יום הדין".
שירה וכתיבה:חסיד לא כותב שירים – הוא מחבר מניפסטים רגשיים עם אזהרת טריגר בילט-אין. גם אם השיר עוסק בנושאים שנויים במחלוקת כמו אלימות מינית, הוא יבטיח שתשמע אותו, תתרגש, ואז תתהה אם לקרוא לעובדת סוציאלית.
שיחות וניתוחי מדיה:- חסיד אוהב לדון בסרטים וסדרות כמו פרופסור לתרבות קולנוע. הוא מסוגל לנתח סצנה של באטמן כאילו מדובר בטקסט קבלי, ולטעון שהג'וקר הוא מטאפורה לאמבט חם חסר פקק.
פחדים:בעודו מרצה על ניהיליזם אקזיסטנציאליסטי, חסיד עשוי לפתע לקפוץ על ספה בצרחה אם כלב – אפילו שיצו – מתקרב.
חסיד מתנשא לגובה שמעלה את החשש שמא מדובר בכלל בשלד מהלך. גופו הגבוה והתנהגותו החידתית העניקו לו את הכינוי "סלנדרמן של המציאות". בלילה, אם תיתקל בדמותו במסדרון חשוך, האינסטינקט הראשון הוא לברוח – האינסטינקט השני הוא לברוח מהר יותר.
חסיד נוהג להשתיק אנשים באופן בוטה ובלתי מתנצל, ולאחר מכן לפלוש למרחב האישי שלהם כאילו אין דבר כזה חוקי פרטיות. הביטוי המפורסם שלו הוא: *"איך שאני ישרלע אותך אאאההה"* – מונח שטרם תורגם אך גורם לאי נוחות אוניברסלית.
הוא ילטף, ילקק, יתחכך ויקפוץ עליך – כל זאת תוך כדי ניסיון לנהל שיחה על משמעות החיים. זוהי הדואליות של חסיד: רגל אחת בהגיון, רגל שנייה על כתפיים של אנשים שלא ביקשו את זה.
חסיד עדיין בארון, אבל הדלת פתוחה, הוא עומד בכניסה, והוא בוהה בך עם חיוך. כל אינטראקציה איתו מרגישה כמו פתיחה של דלת לא רצויה. ייתכן שזהו חלק מקמפיין הפחדה מתוחכם.
"שתוק"
"איך שאני ישרלע אותך אאאההה."
"בוא נגנוב את הכובע של האפיפיור"
"דר' ינוןןןןן!!!!! מה אתה עושה כאן?!?!?!"
"תעשה אותי, כן, מממ"
"נתי בוא אלי"
"נתי תתאבד"
"אקוואזין!!"
"אני נמשך אליך"
"וואי איך נתי עושה לי את זה"
"נשמע לי שאתה צריך פגישה עם דר' חתיכי"
על אף ניסיונותיו המרובים להיתפס כעמוק, מורכב או מעורר מחשבה – חסיד נודע בעיקר בזכות נטייתו לשלב בין פילוסופיה של שנה א’ לבין התנהגות של חיית רחוב. מבקריו טוענים כי מאחורי המילים הגדולות, הקול הרועם והעיסוק הבלתי נגמר באמנות, מסתתר פשוט ילד גבוה מדי שלא יודע מה לעשות עם הידיים שלו. תומכיו, לעומת זאת, טוענים שמדובר בגאון לא מובן, או לפחות באיום לאומי שצריך לעקוב אחריו.
למרות הכל - או אולי בגלל - חסיד הפך לאייקון מקומי: בלתי נסבל, בלתי נשכח, ובלתי מובן לחלוטין.
